ללמוד ספרדית

נעשה לי ברור ובהיר כמו השמש בצהריי היום, שצריך לרכוש ידע בסיסי לפחות בספרדית. רוב תושבי היבשת הזו אינם מדברים אנגלית. גם הצעירים לא. 
נראה שהאינטרנט הבינלאומי המתנהל באנגלית - לא נוגע אליהם. הם חיים בבועה דוברת ספרדית, וספרדית בלבד. בברזיל פורטוגזית. אמנם, אפשר לנסות תנועות ידיים, שפת גוף, ומחברת ציורים כדי לתקשר, אך כדי להסתדר שם לבד, יותר טוב לדעת קצת ספרדית.
גילוי נאות: אף פעם לא הצטיינתי בלימוד שפות. לכן זאת הולכת להיות משימה לא פשוטה. אך יש לי כמה חודשים, ואם אשקיע בזה מספיק זמן אני מקווה לרכוש ידע בסיסי בספרדית.
זה יכול לסייע בעוד מקומות בעולם. תראו את מפת תפוצת הספרדית בעולם:


תפוצת השפה הספרדית בעולם

משפטים לדוגמא: ברכות יומיות - חשוב מאד! כל מפגש צריך להתחיל ולהסתיים בברכה!

מה שלומך? - Cómo estás? - קו-מו אס-טאס?

   פור פא-בור  -   Por favor - בבקשה

תודה - Gracias - גרא-סיאס

שיהיה לך יום טוב - Que pase un buen día - קה פא-סה און בואן דייה

אז התחלתי לחפש ולחפור כיצד ללמוד ספרדית, ובאופן מקרי לחלוטין חולף על פניי קנלו חברי לעבודה - אשר ספרדית היא שפת אמו. התייעצות קלה על היכן ניתן למצוא שיחון בסיסי, והוא הבטיח לבדוק. מיד התחיל במשימה: למעשה הוא התחיל לכתוב למעני משפטי מפתח ולתרגמם כדי לייצר שיחון כזה. אני בינתיים מפעיל את גוגל. אין צורך לחפש הרבה... לשמחתי עולים בתוצאות החיפוש המון פתרונות, תרגומונים, שיחונים, משפטי מפתח למטיילים, לצופי טלה-נובלות ולחובבי ספרדית אחרים. כמובן שעצרתי את קנלו מהמשימה שנטל על עצמו, והודיתי לו...
לפני שאני ניגש ללמוד, אשתף אתכם בכיוונים המעניינים שעלו בחכתי בחיפוש הראשון. בהתחלה חיפשתי קובץ של משפטי מפתח ומילים בסיסיות, בהמשך ראיתי שיש אפליקציות, שיחונים, קורסים אינטרנטיים לספרדית וקורסים על הסמרטפון. גם ברבים מספרי ההדרכה לטיולים מופיעים שיחונים כאלה. יש אינספור אפשרויות.
הנה קישורים לכמה מהממצאים שעלו בחכתי, אולי הם יהיו לעזר לכאלה שפחות אוהבים לחפש בגוגל. 
(אני אגב, נהנה יותר לחפש בגוגל מאשר ללמוד ספרדית.... ):

שיחון ספרדית - ויקי מסע
ספרדית - שיחון לתייר המתחיל - Ynet
פרולוג דיגיטל - אפליקציה לספרדית (לאייפון בלבד בינתיים)
ISpain שיחון ספרדית
Lingolearn שיחון ספרדי

Lingolearn- פעלים בספרדית - דקדוק בספרדית

Duolingo - קורס ספרדית בסמרטפון 5 דקות ביום חינם

לומדים ספרדית 😊

כבר התחלתי ללמוד בעזרת האפליקציה Duolingo. נראה איך זה יילך. צריך להתמיד, וזה ממש לא פשוט...

גם מנצל הזדמנויות: טיילתי כמה ימים בדרום עם דבי, דוברת ספרדית. אז בדרך למדתי כמה משפטים. אלה המושגים והכללים שעבדנו עליהם:

בספרדית מבטאים את המילים.     ב ד י ו ק. כפי שהן כתובות 

Yo : (יו) אני

Donde איפה

Donde esta el hotel  (איפה המלון)  דונדה אסטה אל הוטל?

Quiero comer קיירו קומר (אני רוצה לאכול)

Cuanto cuesta el... קואנטו קואסטה אל... כמה עולה ה...

Buen dia בואן דיה (יום טוב, בוקר טוב)

Buenas noches  בואנס נוצ׳ס  (לילה טוב)

Buenas tardes  בואנס טארדס (ערב טוב)

Hola senior/seniorita  אולה סניור/סניוריטה (שלום אדון, גברת)

Nesesito ayuda נססיטו איודה (אני צריך עזרה)

מעתה, לכל פוסט אוסיף רשימת מילים ומשפטים בספרדית כסיוע לקליטת השפה:

נימוס בסיסי

מילה	בספרדית	באותיות עבריות
בוקר טוב	Buenos dias	בואנוס דיאס
ערב טוב	Buenas tardes	בואנס תרדס
לילה טוב	Buenas noches	בואנס נוז'ס
שלום	Hola	הולה
להתראות	Chau	צ'או
שנה טובה	Buen año	בואן אניו
תודה	Gracias	גרסיאס
סליחה	Perdon	פרדון
בבקשה	Por favor	פור פא בור
כן	Si	סי
לא	No	נו
איפה?	?Donde	דונדה?
מתי?	?Cuando	קואנדו?

מובאות ותובנות מהבלוג של דורון

טיפים ומסקנות שנרשמו על ידי דורון קדמיאל בפוסטים שפירסם בבלוג שלו במהלך המסע שערך. מקווה ללמוד מהם ככל שניתן לקראת הטיול. בחרתי לפרסם אצלי קטעים מתוכם

לבד

מסקרנת אותי מאד התחושה של טיול ממושך לבד. איך זה משפיע עליך? איך מתמודדים עם קשיים כמו לחץ, בדידות, קשיים. דורון מתייחס לכך בכמה מקומות, למשל כך:
"...שוב לבד, בפעם המי יודע כמה במסע הזה. היה לי נפלא להיות ביחד עם הזוג הנחמד מסן פרנסיסקו, סראפינה וארן. התחושה המיידית לאחר שנפרדנו ויצאתי לדרך, שוב לבד היתה מאוד נעימה. אני שוב אדון לעצמי בקביעת הקצב, ההפסקות, מקומות הלינה ועוד. האחריות רק עלי והתלונות רק אלי. תחושת הביטחון בדרך, באופנוע עליו אני רוכב, בהחלטות שאני מקבל מאוד גבוהה והמצב הזה מאוד נוח לי. אני יודע כי אני משלם מחיר על ה"לבד", יש מקומות שאולי לא אחווה ולא אראה כי לא ארכב לשם לבד אך לעומת זאת לא אוותר על עצמאותי ועל חופש הבחירה שלי..."

"...לבד – אני חש כי קיים הבדל גדול בין מצב קבוצתי לבין רכיבה לבד. ה"לבד" מאפשר לך לחוות דברים, נופים, אתרים באופן שונה. אתה מול בחירותיך, אתה מול מה שמושך את תשומת הלב שלך, בקצב שלך. רכיבה בקבוצה מרכזת תשומת הלב בקבוצה, בשמירה על ה'ביחד', בהיצמדות ללוח הזמנים הקבוצתי. עבורי יש בכך הבדל ניכר..."

הביטחון שבלהיות לבד

באותו הרגע חלפה בי המחשבה כי כאשר אני רוכב לבד מבלי שאשקיע יותר מדי מאמץ בכך אני מתנהג באופן מאוד דפנסיבי, מוותר לכל מקומי שמתעקש לחתוך או לעקוף או להיכנס לתנועה כי אני יכול לסמוך רק על עצמי ואין מצב שבו אגרר לקצב קבוצתי שלא נוח לי או לא בטוח לי. אולי זה נשמע הפוך על הפוך אבל ה"לבד" יוצר מעטפת בטחון רחבה מאוד, "אם יש ספק אין ספק" וזהו אחד היתרונות ב"לבד".



בדרך לטורוס דל פיינה - צילם: דורון קדמיאל

בדרך לפטגוניה הדרומית כותב דורון על תחושת הבדידות:

"... היציאה לבד לעבר הישימון הפטגוני מבלי לדעת היכן 3 חברי מהימים האחרונים הבליטה לי בפעם הראשונה במסע את תחושת הבדידות המוכפלת לנוכח הנוף הגדול והריק מסביב. ערבה מכוסה בשיחים כדוריים נמוכים בצבעי צהוב וחום לכל עבר. נוף סחוף רוח וקר שמבהיר לך כי אתה כאן לבד, רק אתה והגבעות הערבתיות מסביב ומעליך שמיים ענקיים המתחילים להתכסות במה שנראה כענני גשם קרוב. לפתע כל מה שרציתי הוא להגיע למלון מוגן ולאכול ארוחה חמה. כמה שמחתי כאשר הגעתי לאספרנצה וראיתי כי דייב כבר נמצא כאן, אני לא לבד.

תחושת הלבד בישימון התחזקה לנוכח העובדה כי אני מחוסר אוהל אלא רק שק שינה להתחפר בו. במצב "מזג אוירי" שק השינה לבדו לא יעזור כל כך. עברה בי תחושה של חשוף ולא מוגן. מוזר כמה הבדל יכולה לעשות יריעת בד דקה של אוהל..."

ישראלים

זה יכול להיות נחמד ומרענן לפגוש ישראלים בחו"ל. אך זה יכול להיות גם מטרד רעשני ופולשני לא נעים. החוויה של דורון היא חיובית בעיקרה:

"...אירוע מאוד ישראלי בבית הקפה המקומי – אני שומע עברית בשולחן של שני זוגות בגילי פחות או יותר אבל עם קצת מבטא. מאיפה? מישראל עונים לי. "במקור מארגנטינה?" הם – "לא, אורוגוואי", "מכירים את משפחת טינסקי? "כמובן" הם עונים לי – "מריו, כמו אח שלי" אומר אחד מהם. כך 3 שאלות ל 4 זרים ב'סוף העולם שמאלה' ואתה מגלה קשר משותף, מדהים. תוך דקה מריו טינסקי שהוא קרוב משפחה שלי ב'נייד' של "כמו אח" שלו ואנחנו משוחחים. עולם קטן מאוד..."

אני פוגש כאן ישראלים על כל צעד ושעל, במספרים הולכים וגדלים, בזוגות, בשלשות וגם בהרכבים גדולים יותר. 'עושה טוב על הלב' לפגוש צעירים 'שלנו' עמוסי תרמילים, עצמאיים, שמחים, מסתדרים יפה, בפינה הרחוקה הזו של העולם. חבורה נפלאה של נוער אחרי צבא.

חשיבות ימי הפסקה ומנוחה:
מילוי מצברים מדי פעם, על ידי הפוגות במסע - נראה לי הכרחי. לא לרוץ סתם. לנשום ולספוג. צריך להביא זאת בחשבון בתכנון לוח הזמנים. לשמור מידה סבירה של גמישות לשינוי לוחות זמנים לאורך המסלול.

"...החשיבות של ימי הפסקה, התארגנות ומנוחה מאוד גבוהה במסע ארוך כמו שאני נמצא בו. יש השפעה מצטברת של עייפות נפשית וגופנית, פריטים מסוימים משנים מיקום בין הארגזים וזהו המתכון הבטוח לאבדן או שכחה. השגרה והקביעות של ארגון הציוד חיוניים. אני יודע למצוא פריטים מסוימים כמו פנס או אולר, תרופה או חולצה חמה גם בחושך מוחלט כי כל דבר חוזר למקומו המקורי ואם לא, מזמזת לי ה'חריגה' בראש לאורך עשרות ק"מ עד שאני מחליט לעצור ולהחזיר פריט למקומו. כך גם לגבי סדר הפריטים בכיסים. בכל זאת עם הזמן מצטברות חריגות מעין אלו וימי ההפסקה מנוצלים להחזיר הציוד לסדר המקורי, לעשות כביסה לפריטי לבוש אשר בשימוש תכוף, להשלמת פרקי בלוג, לארגון אלפי התמונות המצטברות במצלמה ובמחשב ועוד..."

רוטינות יומיות:
ההמלצה הבאה של דורון נראית לי טיפ חשוב במיוחד. אני יכול להיות מפוזר לעתים, ויכול בקלות לשכוח או לאבד חפצים. נראה לי שכניסה לרוטינת פעולות קבועה במצבים מסוימים כמו בבוקר עם ההשכמה או בערב בסוף היום - יכולה להיות מועילה ביותר.

אולי זה המקום להרחיב מעט על שיגרת החיים שלי בכמעט 10 החודשים שחלפו מאז יצאתי למסע. סדר הפעולות מהרגע שאני מגיע ל"חניון הלילה" היומי קבוע. התיק האדום בו פריטי הלבוש יורד מגב הגמל יחד עם תיק המכל, נעליי הליכה נוחות מארגז ימין ומחשב מהארגז האחורי. לאחר מכן מפעיל "ספוט" לשידור מיקום. מיד עם הכניסה לקמפינג/הוסטל אני בודק מה הסיסמא לאינטרנט ומתקין אותה בטלפון הנייד. בחדר אני מפעיל מחשב ורושם מיקום ומד אוץ באקסל. לאחר שאלו בוצעו אפשר להתקלח ולחפש מקום לארוחת ערב. לפני השינה מעדכן בלוג וציר הרכיבה אותו ביצעתי היום. עם בוקר לאחר השכמה ב 0700 נכנס לבגדי הרכיבה כפעולה ראשונה ורק לאחר מכן אוסף את 'הפזורה' האישית אל תוך התיקים המקוריים. יוצא עם הכול לאופנוע לקשירה והידוק של כל מה שהשתחרר ביום אמש. בדיקת צמיגים, מתגים וברגים…לפעמים, התקנת יעד הנסיעה היומי על ה"גארמין", ארוחת בוקר ויציאה לדרך. אני יודע כי המשפטים האחרונים נשמעים כמו …'התעוררתי, צחצחתי שיניים, אכלתי ו…הלכתי לבית הספר'. אלא שלסדר הקבוע של הפעולות יש חשיבות כה גדולה בעיני עד כי סדר פעולות אקראי ומשתנה עלול להוביל  ל'תקלה' לא קטנה. רק מי שהתנסה בסוג כזה של מסע יכול להבין ואולי הטיפ שלי כאן ימנע צרות קטנות כגדולות מאלו שיחליטו להגשים החלום במועד מאוחר יותר. הטיפ הזה נכון גם ליציאה של חודש לאירופה.

בדרכי פטגוניה - צילם דורון קדמיאל

דרום אמריקה זה עולם אחר
אני מרבה לשמוע מאלה שטיילו שם, עד כמה שונה ומיוחדת דרום אמריקה. גם בספרי לונלי פלאנט בהם אני מעיין מדברים על כך. האמנם?

אט אט מחלחלת ההבנה והתחושה כי דרום אמריקה היא משהו אחר. משהו שונה מכל מה שידעתי או חוויתי בעבר. זו התחושה, גם אם קשה להפוך אותה למילים אבל אנסה. האווירה, השפה, הצליל ותרבות הפונצ'ו, הסומבררו והלטינו שונים לחלוטין, "ההרים גבוהים יותר" ולא רק "בדרך חזרה" כי אני הרי עדיין ב"דרך לשם..", הערים צפופות, גועשות ורועשות, האנשים חביבים בהתנהגותם באופן שקשה להתעלם ממנו, הנוף גבוה, חד וקשה עם זאת הדרכים עד כה טובות למדי. זהו מקום אחר לחלוטין מאוד ליברלי ופתוח אך באותה נשימה מאוד דתי. יש כאן משהו מפחיד ומחבק כאחד, מפחיד כי זר ולא מוכר ומחבק כי כאלו הם האנשים כאן וכך הם מתנהגים לזר וללא מוכר, עם הרבה התעניינות, בגובה העיניים, בזרועות פתוחות ותמיד עם חיוך רחב. כשאני אומר להם שאני מ"טיירה סנטה" הם אוהבים את זה. גם השוטרים חביבים מאוד והם, בנוסף לנהגי המוניות, הג'י. פי. אס הטוב ביותר. גם המוניות וגם לובשי המדים הזוהרים שבדרך כלל רכובים על אופנועים קלים עונים בנימוס וברצון על כל שאלה. כל "סניור?" נענה ב"סניור" מאוד אדיב והתשובות תמיד טובות ומספקות. הרושם שעשו עלי לובשי המדים כי הם קודם כל למען הציבור ולא נגדו, אבל אורח לרגע…הלא אתם יודעים.