יום חמישי, 26 באוקטובר 2017

כמה מילים על תכנית הטיול

המטרה המרכזית היא פטגנויה וארץ האש (טיירה דל פואגו), המחוזות הדרומיים ביותר של יבשת דרום אמריקה. אבל, עם האוכל בא התאבון, ולאחר שהתחלתי ללמוד את החומר בספרים, באינטרנט ובשיחות עם אנשים, החחלטתי להוסיף עוד שני יעדים אייקוניים, שמוכרחים לבקר בהם: מאצ'ו פיצ'ו בפרו, ומפלי האיגואסו על גבול ארגנטינה בראזיל. ואם כבר מבקרים בהם, אז כמובן מבקרים בעוד כמה מקומות ב"סביבה". כך שהיקף המסע התרחב ככל שהתעמקתי בפרטים, אך היעד המרכזי היה ונותר פטגוניה: אזור האגמים שבצפונה, שרשרת הרי האנדים האדירה והארוכה בעולם, שמשתרעת לאורכה מצפון לדרום, קרחוני ענק ונהרות שופעים מים, הקרטרה אאוסטרל – "הכביש היפה בעולם" (ראה קישור בסוף הפוסט)  וחבליה הנידחים של ארץ האש שבדרום הרחוק.


אני מעדיף לדבר בתמונות.... את זאת עדיין לא אני צילמתי...

מאצ'ו פיצ'ו העיר האבודה של האינקה – אייקון עולמי. התמונה הבאה משם, תהייה שלי...
הטיול מתוכנן בכיוון כללי מצפון לדרום, או כפי שזה מכונה בפי מטיילי דרום אמריקה: "הגל היורד". זה יתאים גם מבחינת מזג האויר: העונות שם הפוכות לשלנו, יהיה שם אביב וקיץ, וככל שאתקדם דרומה לאזורים הקרים יותר – הקיץ יתקרב לשיאו. ואלה פרקי המסע:

חלק א– פתיח בדרום פרו: יכלול את לימה הבירה, העיר ההררית ארקיפה וקניון קולקה עם הקונדורים שלו. העיר פונו ואגם טיטיקקה הגבוהים (4000 מ). קוסקו בירת אימפריית האינקה והעמק הקדוש,  ומאצ'ו פיצ'ו.

חלק ב' – צפון צ'ילה, אזור מדברי שמזכיר את הנגב, יכלול את עיר החוף אריקה, שמורת Lauca על כביש 11 לבוליביה והרי הגעש שבקרבתה, האלטיפלנו – הרמות הגבוהות באנדים, ימת המלח בסן פדרו דה אטקמה, גייזרים, נופי ירח מדבריים.

חלק ג' – עירוני: סנטיאגו בירת צ'ילה, עיר החוף ואל-פראיסו על שפת האוקיאנוס, וינייה דל מאר שלידה.

חלק ד' – צפון פטגוניה (ארגנטינה וצ'ילה משולב), מחוז אראוקניה, "ארץ האגמים", פוקון, ברילוצ'ה, דרך שבעת האגמים, שמורות הטבע והרי הגעש שבסביבה

חלק ה' – מערב צ'ילה, חופי האוקיאנוס השקט: ואלדיבייה, אוסורנו, פוארטו מונט, וביקור יסודי על האי הגדול של צ'ילה: צ'ילואה שהופך בשנים האחרונות לאטרקציה לחובבי טבע.

חלק ו' – מרכז פטגוניה לאורכה של הקראטרה אאוסטרל, דרך מס' 7 המשתרעת לאורך דרום רכס האנדים, על פני יותר מ 1000 קמ. נתחיל אותה מצפון, בפוארטו מונט ונרד עד קצהה הנידח באו'היגינס שבדרום. דרך צרה (חלקה דרך עפר) מלאת אטרקציות, פסגות, יערות, מפלים, נהרות, אגמים, קרחונים ושמורות טבע, ישובים קטנים ויוריים, אך נידחים. מעט ישובים, ומעט מאד אנשים.

חלק ז' – השמורות והפארקים הגדולים בדרום פטאגוניה, יעד למטיילים, אוהבי טבע רבים וחובבי צילום: בארגנטינה: אזור אל-צ'אלטן פיץ' רוי, אגם ארחנטינו (אגם המים המתוקים הגדול בארגנטינה)  הקרחון המתנפץ המפורסם, ועוד כמה קרחונים שכנים. ובצ'ילה, עוד כמה מאות קמ דרומה הפרק הלאומי טורס דל פיינה. בכל אלה מתכנן לטייל ברכב, ברגל, ובהפלגה.

חלק ח' – ארץ האש (בספרדית: טיירה דל פואגו). הקצה הדרומי של אמריקה הדרומית. העיירה פונטה אראנס והפלגות במיצר מגלן ובתעלת ביגל, ביקור בעיר הדרומית ביותר אושווייה ובשמורות הלאומיות שבקרבתה.

חלק ט' – סיום: כמה ימים בבואנוס איירס ובסביבותיה, נסיעה של יומיים למפליי האיגואסו, עם עצירות לכמה אטרקציות מפתות בדרך אם יוותר בי כוח...אחר כך טיסה לסאו פאולו, עצירה ליומיים (הקרנבל?) – וחזרה לארץ.


 חשיפה: אחד הדברים שגרמו לי לבחור בפטגוניה, ובדרך קראטרה אאוסטרל כיעד עיקרי לטיול, היה כתבה של גדי להב שקראתי לפני שלוש שנים באתר וואלה (ראה קישור: מסע חלומי הכביש היפה בעולם), ואתם מוזמנים לקרוא :

מסע חלומי: הכביש היפה בעולם
גדי להב לקח פורד אקוספורט לכבישי דרום אמריקה וחזר עמוס חוויות, הרפתקאות ותיעוד של נופים עוצרי נשימה על כביש מארץ החלומות. גלויה על גלגלים




יום שני, 23 באוקטובר 2017

יום היציאה מתקרב

עוד פחות מחודש להמראה, מפלס הסבלנות בירידה...כבר לא יכול לחכות
מצפה שבמהלך הטיול יתמלא מאגר הסבלנות לרמה המרבית. אחרי הכל אינני ממהר לשום מקום, ואני רוצה לזרום בין היעדים שסימנתי לעצמי בנחת ובכיף, לספוג את האווירה והנופים ולמצות את כל מה שאפשר.

ההכנות נכנסות לישורת האחרונה. אני עובד לפי רשימת מטלות. עדיין נוספות מטלות לרשימה... מתרכז כרגע בהשלמת כל המשימות וההתארגנות להעדרות ממושכת מהבית.   

הכנות הציודים האישיים טרם הושלמה - אך נראה לי שהפריטים העיקריים נמאים ברשותי, כך שלא צפויה בעיה. אמנם רוב הטיול יתנהל בנסיעה ברכב שכור, אך אבצע טיולים רגליים קצרים (כמה שעות) מדי פעם, ולכן חשוב היה לרכוש נעלי הליכה טובות - ולוודא שהן נוחות. בדקתי אותן והתרגלתי אליהן, בטיול ההכנה בסלובקיה. כמובן שאפשר יהיה להשלים ציודים בארצות היעד. קיימות חנויות של הרשתות המובילות לציוד טיולים ברוב הערים המרכזיות ביבשת. 

נעליים אלה נועדו להליכה
בתקופה האחרונה התוודאתי לפוסטים שהועלו למרשתת על ידי מטיילים בני גילי פחות או יותר, שביצעו טיולים דומים, ויכולתי גם ללמוד מניסיונם. באופן לא מפתיע התובנות שלהם, והתכנון דומים מאד לאלה שגיבשתי לעצמי, ומחזקים את הרגשתי שתכנית המסע שלי טובה.
למתעניינים, קישור לפוסט כזה באתר "למטייל": גם גמלאים יכולים לטייל עצמאית בדרום אמריקה

בנוסף לארגון הציוד האישי והתאמות אחרונות בתכניות הנסיעה, ארגון הבית להעדרות ממושכת דורש הרבה מחשבה ותשומת לב. מציאת משגיח/ה לג'ייה וצ'ילי (הכלבה והחתולה - מלכות הבית האמיתיות, אשר מבלות בו ביום-יום יותר ממני...) מתבררת כמשימה כבדת משקל הדורשת הרבה תשומת לב. לאחר פרסום מודעות, מצאתי גברת נחמדה, אשר תעבור להתגורר אצלי ותעשה כמיטב יכולתה להנעים את זמנן. לצורך כך גם הבית ותחזוקתו צריך לעבור הכנות, ואני עובד על רשימת הנחיות והוראות לטיפול בבית ובדייריו.

ג'ייה. הגעגועים יהיו הדדיים
אמנם אני יוצא לדרך לבדי, אך בהמשך הדרך, לאחר תקופה לא ארוכה במיוחד, תצטרף אליי מיכל ונטייל יחדיו. מאוחר יותר, מתוכנן להצטרף גם ניתאי הצעיר שבילדיי, ויטייל איתנו חלקים מהדרך. טיול  בחברותא.

בכוונתי לספר על קורותינו במהלך הטיול באופן יומי, הן בבלוג זה, והן בדף הפייסבוק. קישורים יישלחו לכם. פתחתי דף פייסבוק לשם כך, ואתם מוזמנים לבקר בו ולשתף עם חבריכם. אשמח ללקבל תגובות.
קישור לדף הפייסבוק שלי:   ORLateTravel